הריון בלי פיטורים

מחשבות על הגנת החוק וניצול לרעה של זכויות

אנו חיות בעידן שבו מערכת המשפט והחוק מגנים על נשים מפיטורים בזמן ההיריון ובחופשת הלידה אבל לא כל המעסיקים למרבה הצער הפנימו ההגנות ומיישמים את הוראות החוק.

אך מה קורה כאשר העסק נסגר והפיטורים נעשים בלית ברירה ובתום לב ולמעסיק באמת אין ברירה?

למשרדנו הגיעה בקשה מטעם חברה שעוסקת בתחום השיווק. הליך סיום העסקים וההתקשרות עם העובדים נעשה בצורה מסודרת בליווי משפטי וליווי רואה החשבון. החברה דאגה לסיום ההתקשרות עם כל העובדים, שקיבלו את מלוא התשלומים להם היו זכאים על פי חוק.

בין עובדי החברה בעת הפסקת הפעילות היו גם שתי נשים ששהו בחופשת לידה. החוק קובע כי אישה בחופשת לידה מוגנת מפטורים מהלך כל חופשת הלידה ועד 60 יום ממועד חזרתה לעבודה. החברה בהיותה שומרת חוק, פנתה אל משרדינו לייעוץ.

בזמן תהליך פירוק החברה, נפגשו מנהלי החברה עם העובדות ושוחחו עימן, מתוך רצון לסיים את הליך העסקה באופן ידידותי, הגון והוגן.

אחת העובדות הסכימה מידית לפיטוריה, ובהסכמתה הוגשה בקשה לממונה על עבודת נשים להתרת סיום העסקת העובדת מהלך חופשת הלידה, העובדת אישרה בפני הממונה כי אינה מתנגדת לבקשה, כל התשלומים שולמו לעובדת במלואם וניתן היתר לפיטורין.

העובדת השנייה חשה כי נפתח בפניה "חלון הזדמנויות" לקבלת פיצויים מורחבים וכספים רבים, והתנתה הסכמתה לפיטורין בדרישות כספיות גבוהות מאוד, הרבה מעבר למגיע לה על פי חוק. העובדת ידעה כי אין לה מקום עבודה לחזור אליו. המשרדים נסגרו, אין פעילות כלכלית ואין לה תפקיד.

קודם לכן עוד הודיעה העובדת, כי בכוונתה להאריך את חופשת הלידה בשלושה חודשים נוספים, כפי שהיתה זכאית על פי חוק.

אשר על כן פנתה החברה לממונה על העסקת נשים, וביקשה כי יתיר פיטוריה של העובדת. בבקשה פירטה החברה את נסיבות חיסול העסקים ומדוע נדרש היתר פיטורים בתקופת חופשת הלידה, תוך שהחברה התחייבה לשאת בכל התשלומים הנדרשים על פי חוק כלפי העובדת בחופשת לידה.

העובדת בעניינה הוגשה הבקשה לממונה, קיבלה את העתק הבקשה שהוגשה על ידי החברה, ומיד עם קבלתה, ביום חמישי אחר הצהריים, שלחה הודעת טקסט לחברה כי היא חוזרת לעבודה מיידית [ביום א' בבוקר], ואינה מאריכה את חופשת הלידה. לאן תחזור? מה תעשה? שהרי המשרדים נסגרו.

בשל העובדה כי הוגשה בקשה לסיום העסקה לממונה על עבודת נשים במשרד התמ"ת, נדרשה העובדת להגיש תשובתה לממונה על הסכמה לפיטורים. במקום להגיש את אישורה, טענה העובדת, כי בעל החברה ממשיך הלכה למעשה את פעילות החברה והגם שהחברה "חוסלה" הפעילות נמשכת באופן אחר – ולכן אין לפטרה.

נציג החברה זומן למסירת גרסה, מסמכים רבים שהוגשו, דוחות כספיים ואישורי רואה חשבון, והממונה נטל לעצמו סמכויות חיטוט ונבירה בכל מסמכי החברה ולאחר זמן רב ניתנה החלטה של הממונה המתירה הפיטורים.

החברה שילמה לעובדת את מלוא זכויותיה. פיצויי פיטורין, הודעה מוקדמת, פדיון ימי חופשה, יתרת דמי הבראה ועוד.

חודשיים לאחר מכן, הגישה העובדת, בקשה לממונה על עבודת נשים "בקשה לעיון מחדש" – לטענתה בעל החברה ממשיך בפעילות של החברה ולפיכך היה אסור להתיר פיטוריה.

ושוב נדרשה החברה להמציא מסמכים, דוחות כספיים, למסור גרסה ולשכור שירותיהם של עורכי דין.

העובדת עשתה כמיטב יכולתה להוכיח כי החברה פועלת תחת שם אחר – היא הקליטה מזכירה של בעל החברה בשיחות טלפון, שלחה חוקרים פרטיים והוציאה אלפי שקלים כדי לבסס את טענתה בפני הממונה על עבודת נשים.

לאחר חודשיים נוספים, החליטה הממונה על עבודת נשים לשנות החלטתה באופן רטרואקטיבי וביטלה ההיתר שנתנה 4 חודשים קודם לכן לפיטורי העובדת.

בד בבד הגישה העובדת תביעה בבית הדין האזורי לעבודה כנגד החברה וכנגד המנהלים באופן אישי, על פיטורין שלא כדין, ותבעה פיצויים במאות אלפי ₪. החברה הגישה ערעור על החלטת הממונה על עבודת נשים לבית הדין לעבודה, ושני ההליכים תלויים ועומדים בפני בית הדין.

מה אפשר להסיק מסיפור זה?

זכויות נשים במקום העבודה הוא נושא מורכב ורגיש וכל מקרה נבחן לגופם של דברים. אין תשובה אחת ולעיתים מה שנראה פשוט וברור למעשה סבוך ומורכב.

בואו להתייעץ איתנו

אמהות עובדות שעוסקות בהגנה על עצמינו ועליכן.​

עקבו אחרינו

© כל הזכויות שמורות לגנוט גניאל משרד עורכי דין 2018